מתי זה כבר לא שיחת עמיתים

יש רגעים שבהם הדבר הנכון הוא לא להמשיך להקשיב אלא להפנות. זה לא כישלון. זה בדיוק מה ש-inner נבנתה בשבילו.

סימנים

דיבור על לפגוע בעצמו/ה או במישהו אחר, גם ברמז, גם "בצחוק".
לא אוכל/ת, לא ישן/ה, לא יוצא/ת מהבית, במשך שבועות.
אלכוהול או חומרים כדי לעבור את היום.
ילדים בבית שלא מטופלים.

מה עושים

להגיד את זה ישר, בלי דרמה: "מה שאת/ה מתאר/ת נשמע לי יותר גדול ממה ששיחה כאן יכולה להחזיק. יש אנשים שזה בדיוק מה שהם עושים."
להפנות לער"ן 1201 (24 שעות, אנונימי) או לסה"ר בכתב. הכפתור "עזרה עכשיו" נמצא בראש כל מסך, גם אצלם.
בסכנה מיידית: מד"א 101. לא לחכות שיסכימו.
להישאר בשיחה אם אפשר, אבל לא במקום ההפניה.
אם משהו נראה לך לא בסדר בפלטפורמה עצמה - לדווח מהכפתור. אדם קורא כל דיווח.

ומה לא

לא לאבחן, לא להמליץ על תרופה, לא להגיד "זה דיכאון". אלה מילים של אנשי מקצוע, ויש להם רישיון בשביל זה. באינדקס המטפלים יש כאלה, לפי אזור ותחום.