איך מקשיבים למי שבהתחלה

עברת את זה, ועכשיו מישהו בתחילת הדרך כותב לך. הדבר הכי שימושי שיש לך הוא לא עצה. הוא הזמן שלך, והעובדה שאת/ה לא נבהל/ת.

מה עוזר

• לשאול "מה עובר עליך עכשיו", ולחכות. השתיקה שאחרי היא לא בעיה.

• לחזור על מה ששמעת במילים שלך: "אז הבוקר הכי קשה." זה מראה ששמעת, ומאפשר לתקן.

• לספר על עצמך רק כשמבקשים, ובקצרה. הסיפור שלך הוא הוכחה שיש צד שני, לא תוכנית עבודה.

• להגיד "אני לא יודע/ת" כשאת/ה לא יודע/ת.

• "לפחות" - כל משפט שמתחיל ככה.

• "אני יודע/ת בדיוק מה את/ה מרגיש/ה". את/ה יודע/ת מה את/ה הרגשת.

• להשוות: "אצלי היה יותר גרוע" או "אצלי היה פחות".

• למהר לפתרון. מי שכותב בשתיים בלילה לא מחפש רשימת משימות.

• להבטיח שיהיה בסדר. את/ה לא יודע/ת, והם יודעים שאת/ה לא יודע/ת.